<h1>גדול בתורה</h1>
<h2>דף עה.</h2>
מספקא לי אי הוא רבי ירמיה רבה וכו'. דגרסינן בבמה מדליקין [שבת כ"ט ע"ב] ריש כנישתא דבצרה גרר ספסלא לעילא מרבי ירמיה רבה וכו'. גרסינן במי שמת בבבא בתרא [קנ"ג ע"א] ההיא [מתנתא] דכתיב ביה בחיים ובמות, ופליגי רב ושמואל דרב אמר הרי היא כמתנת שכיב מרע ולא קני אלא לאחר מיתה והא דכתב בה בחיים סימנא לחיים. ושמואל אמר הרי היא כמתנת בריא (ואי) [והאי] דכתב בה מחיים בחיים קאמר וכו'. ומסקינן הלכה כרב. ומסקינן נמי ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן לנהרדעא, שדריה לקמיה דרבי ירמיה לשטמייא שלח ליה הכא אתריה דשמואל [זיל] עיביד ליה כרב.
גם זה מספקא לי כי רבי ירמיה עלה מבבל לארץ ישראל כדאיתא בהמדיר [כתובות ע"ה ע"א] דאמר אביי חד מינייהו כתרי מינן. פירוש חכם אחד שבארץ ישראל שקול כשני חכמים של בבל. ורבא אמר חד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו, דבארץ ישראל בזכות ארץ ישראל מוספת חכמה. ומודה רבא דבני ארץ ישראל עדיפי מבני בבל, מיהו כשעולין לשם חכמתן עודפת על בני ארץ ישראל, כדמסיק דהא (ד)רבי ירמיה כי הוה הכא לא ידע מאי קאמרי רבנן כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי. אלמא כל זמן שרבי ירמיה היה בבבל לא היה כל כך
